רובוסטה או ערביקה?

בכל פעם

שנכנס לקוח לחנות ומבקש ערביקה אני קצת מתכווצת,

קצת נעלבת בשם הרובוסטה שסובלת מיחסי ציבור לא טובים, אז

רבותי, זה הכל במינון!

זן הערביקה מהווה יותר מתשעים אחוז מהקפה

שאנחנו שותים והמגוון הוא עצום.

זהו זן עיקרי שמגדלים אותו כמעט על כל קו

המשווה.

הבעייה העיקרית של זן הערביקה היא הרגישות שלו למחלות.

בכל פעם שמחלה תוקפת מטע מסויים, הדרך היחידה להפטר ממנה היא לעקור את כל המטע ולהתחיל מהתחלה.

בשנים האחרונות המצב נעשה קשה יותר ונוצר

באזורים מסויימים לעיתים מחסור של ממש. זן הרובוסטה פותח כתשובה לכל הבעיות של זן

הערביקה.

זהו זן חזק, עמיד, זול והטעם...ובכן הטעם לא מדהים, אחר, קצת חולי עם ניחוחות של חציר.

אבל כשהוא מעורבב בצורה נכונה בתוך

תערובת הוא עושה בה פלאים.

הקרמה הזו שאתם כל כך אוהבים לראות באספרסו שלכם, בגלל הרובוסטה. החיספוס והרובד המעניין, האוורור של התערובת, כמות הקפאין המוגברת, זה הכל

רובוסטה.

הקפה הים תיכוני, ביוון, בקפריסין, ובדרום איטליה, מורכב בעיקר מרובוסטה.

רוצים לשתות קפה וישר לצאת לריצה? תשתו

רובוסטה.

בקיצור, הסוד הוא במינון, אני ממש אוהבת רובוסטה בתערובות שלי.

שלושים אחוז רובוסטה יוצרת מרקם מעניין

וטעמים עשירים יותר.

50 אחוז רובוסטה מעולה לקפה בוץ . הטעם והמרקם מתאים מאוד לאזור שלנו ולאקלים שלנו, מרענן יותר וזול יותר.

ובכלל אם נאמין לתחזיות הקודרות לגבי קפה

הערביקה שהולך ונעלם לו.

אולי עם רק רובוסטה בסוף נשאר, אז כדאי

שתתחילו להתרגל...